The Axis of Evil - Iran (Written by the Israel Digital Center. Date of writing: 11/10/25)

A clear overview of Iran’s “Axis of Evil” — its structure, purpose, and the regional forces behind it.

What Is the “Axis of Evil”?

The “Axis of Evil” is an informal alliance of states and organizations united around a common goal – violent opposition to the United States and Israel.

Iran leads it and includes mainly Shiite groups such as Hezbollah and the Houthis in Yemen. But it doesn’t end there – Sunni organizations like Hamas and the Palestinian Islamic Jihad have also joined the struggle, despite their religious differences, due to shared anti-Western, anti-Israeli, and anti-democratic ideologies.

How Did It All Begin?

It all began in 1979, when the Islamic Revolution in Iran transformed it from a pro-Western monarchy into an extremist Islamic state.
Since the revolution, Iran has sought to become the dominant power in the Middle East and to spread the ideas of its revolution.
To achieve these ambitions, Iran realized it needed to operate beyond its borders and build a network of allies and proxy organizations that would act on its behalf.
For this purpose, it invests heavily in terrorism: funding, weapons, training, and even intelligence. all to support its partners within the Axis and advance its strategic goals.

Where Does the Term “Axis of Evil” Come From?

The term “Axis of Evil” was coined by U.S. President George W. Bush after the 9/11 attacks, referring to states that promote terrorism and develop weapons of mass destruction.
The name recalls the “Axis Powers” of World War II that aligned with Nazi Germany, and “the Evil Empire”,  the term used by U.S. President Ronald Reagan to describe the Soviet Union.
In recent years, the term has also been adopted by Western analysts to describe the alliance led by Iran, while in the Arab world it is referred to as the “Axis of Resistance.”

The Axis Strategy – the “Ring of Fire”

Iran does not stop at words. One of its main strategies is called the “Ring of Fire.”
It builds fronts in various countries surrounding Israel – such as Lebanon, Gaza, and Syria, aiming to weaken Israel from multiple directions.
The idea is that, at the right moment, all the organizations within the Axis will act together to attack Israel.
This strategy has allowed Iran to maintain continuous pressure on Israel, divert its focus, and simultaneously continue developing its nuclear program.

Dismantling the Axis – One Front at a Time

Over the past two years, since the beginning of the Iron Swords War, Israel has effectively dismantled the Iranian Axis.
Hamas, which launched the initial attack, is on the verge of collapse.
Hezbollah, which tried to join the campaign from the north, has suffered heavy losses and significant damage.
The Houthis in Yemen, who acted under the banner of “resistance for Gaza,” have sustained severe blows and are facing precise attacks by Israel and its allies.
The Assad regime in Syria has completely collapsed, and the pro-Iranian militias in Iraq are losing confidence and beginning to distance themselves from Tehran.
Iran, which for years led the so-called “Axis of Resistance,” now finds itself isolated and forced to face the consequences alone.

How Does It Affect Israel?

This Axis affects Israel in almost every dimension.
During the Iron Swords War, Iran sought to coordinate attacks on Israel from across the region, but the IDF managed to thwart most of the plans.
In addition, the threat posed by the Axis prompted Israel to strengthen its security ties with Sunni Arab countries such as Saudi Arabia, Bahrain, and the United Arab Emirates. forming a regional defense alliance.
Even in April 2024, during the unprecedented direct Iranian missile attack, these partner states worked alongside Israel to intercept the threat: a clear sign of a new regional alignment against the Iranian Axis.

The 12-Day War – The First Direct Confrontation Between Israel and Iran

In April 2025, the 12-Day War broke out — the first and largest confrontation ever recorded between Israel and Iran.
After years of indirect clashes through proxy organizations, Israel launched a large-scale campaign aimed at striking the core of Iran’s nuclear and ballistic missile programs.
The operation included hundreds of precision airstrikes, cyberattacks, and covert missions deep inside Iran. In its later stages, the United States joined the campaign and attacked sensitive nuclear facilities.
Within less than two weeks, the “Axis of Resistance” strategy that had been built over decades collapsed: nuclear facilities were disabled, Revolutionary Guard bases were hit, and Iran’s network of regional proxies was severely weakened.
Iran lost a substantial portion of its missile arsenal, and its deterrence capability was eroded.
The campaign was conducted in a focused and limited manner, aiming to deter rather than escalate.
By its end, Israel had reaffirmed its military superiority and made it clear that an Iranian nuclear threat would not be tolerated, while the world faced a weakened and increasingly isolated Iran.

The Iranian Axis still exists, but after the 12-Day War, the regional balance has clearly shifted.
Iran has lost much of its grip and intimidation power, while Israel has proven that even against a coordinated regional threat, determination and precise strength can change the rules of the game.

עברית:

הציר האיראני - ציר הרשע/התנגדות

מה זה בעצם ציר הרשע?

"ציר הרשע" הוא ברית לא רשמית של מדינות וארגונים המתאחדים סביב מטרה משותפת – התנגדות אלימה לארצות הברית ולישראל. מדובר בברית שמובילה איראן, ובה שותפים בעיקר ארגונים שיעים כמו חזבאללה והחות'ים בתימן. אך זה לא נגמר שם – גם ארגונים סונים כמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי מצטרפים למאבק, למרות ההבדלים הדתיים, בשל עמדות אנטי־מערביות, אנטי־ישראליות ואנטי־דמוקרטיות משותפות.

איך הכול התחיל?

הכול התחיל ב-1979, כשהמהפכה האסלאמית באיראן הפכה אותה ממלוכה פרו-מערבית למדינה אסלאמית קיצונית. מאז המהפכה, איראן שואפת להפוך למעצמה הגדולה במזרח התיכון ולהפיץ את רעיונות המהפכה שלה. כדי להגשים את השאיפות האלו, איראן הבינה שעליה לפעול מחוץ לגבולותיה וליצור רשת של בעלי ברית וארגוני פרוקסי שיעבדו בשמה. לשם כך היא משקיעה המון בטרור: כסף, נשק, הדרכות, ואפילו מודיעין – הכול כדי לתמוך בחברים בציר ולהגשים את המטרות שלה.

מקור השם "ציר הרשע"?

את המונח "ציר הרשע" טבע ג'ורג' בוש אחרי פיגועי 9/11, כשהוא התכוון למדינות שמקדמות טרור ומפתחות נשק להשמדה המונית. השם מזכיר את "מדינות הציר" ממלחמת העולם השנייה, שהצטרפו לגרמניה, וגם את "אימפריית הרשע" – הכינוי שאותו נתן רונלד רייגן (הנשיא ה-40 של ארה"ב) לברית המועצות.

בשנים האחרונות השם אומץ גם על ידי מומחים מערביים לתיאור הברית שמובילה איראן, לעומתם בעולם הערבי שינו את שמה ל“ציר ההתנגדות”.

אסטרטגיית הציר - "טבעת האש"

איראן לא מסתפקת במילים. אחת האסטרטגיות המרכזיות שלה נקראת "טבעת האש". היא יוצרת חזיתות במדינות שונות סביב ישראל – כמו לבנון, עזה וסוריה – במטרה להחליש את ישראל מכל הכיוונים. הרעיון הוא שבזמן הנכון, כל הארגונים שבציר יפעלו יחד כדי לתקוף את ישראל. האסטרטגיה הזו אפשרה לאיראן לשמור לחץ מתמשך על ישראל, להסיח את דעתה ולפעול במקביל להמשך פיתוח פרויקט הגרעין שלה.

פירוק הציר – חזית אחרי חזית

במהלך השנתיים האחרונות, ובעיקר מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, ישראל הצליחה למעשה לפרק את הציר האיראני.
חמאס, שפתח את המתקפה, מצוי על סף קריסה.
חזבאללה, שניסה להצטרף למערכה מצפון, ספג פגיעות קשות והפסדים משמעותיים.
החות’ים בתימן, שפעלו בשם “ההתנגדות לעזה”, חווים אבדות קשות ומתמודדים עם מתקפות מדויקות של ישראל ובעלות בריתה.
משטר אסד בסוריה קרס לחלוטין, והמיליציות הפרו־איראניות בעיראק מאבדות אמון ומתחילות להתרחק מטהרן.
איראן, שהובילה במשך שנים את “ציר ההתנגדות”, מוצאת את עצמה מבודדת ומתמודדת לבד עם ההשלכות.

איך זה משפיע על ישראל?

הציר הזה משפיע על ישראל כמעט בכל היבט. בזמן מלחמת חרבות ברזל, איראן ניסתה להוביל מתקפות על ישראל מכל האזור, אבל צה"ל הצליח לסכל חלק גדול מהתוכניות. בנוסף, איום הציר גרם לישראל להתחבר למדינות ערב סוניות כמו סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות, בברית ביטחונית אזורית. אפילו באפריל 2024, בזמן מתקפת הטילים האיראנית חסרת התקדים, פעלו מדינות הברית לצד ישראל והשתתפו בסיכול האיום - עדות לברית אזורית חדשה מול הציר האיראני.

מלחמת 12 הימים – עימות ישיר ראשון בין ישראל לאיראן

באפריל 2025 פרצה מלחמת 12 הימים, העימות הישיר והגדול ביותר שנרשם אי־פעם בין ישראל לאיראן. לאחר שנים של עימותים עקיפים באמצעות ארגוני פרוקסי, ישראל יצאה למערכה רחבת היקף שנועדה לפגוע בלב תוכנית הגרעין האיראנית ובפרויקט הטילים הבליסטיים שלה. המבצע כלל מאות גיחות תקיפה מדויקות, מתקפות סייבר ומבצעים חשאיים בעומק איראן, ובשלביו המאוחרים הצטרפה גם ארצות הברית ותקפה מתקנים גרעיניים רגישים.

בתוך פחות משבועיים קרסה אסטרטגיית “ציר ההתנגדות” שנבנתה במשך עשורים: מתקני גרעין הושבתו, בסיסים של משמרות המהפכה נפגעו, ורשת השלוחות של איראן ברחבי האזור נחלשה משמעותית. איראן איבדה חלק ניכר מארסנל הטילים שלה ויכולת ההרתעה שלה נשחקה.

המערכה נוהלה באופן ממוקד ומוגבל, במטרה להרתיע ולא להסלים. בסיומה, ישראל ביססה את עליונותה הצבאית והבהירה שאיום גרעיני איראני לא יתקבל - בעוד העולם ניצב מול איראן מוחלשת ומבודדת יותר מאי־פעם.

הציר האיראני ממשיך להתקיים, אך לאחר מלחמת 12 הימים ברור שהמאזן האזורי השתנה: איראן איבדה מהאחיזה ומהאימה, וישראל הוכיחה כי גם מול איום אזורי מתואם, נחישות ועוצמה מדויקת מסוגלות לשנות את כללי המשחק.